תוֹכֶן
הרים ותכונות טופוגרפיות אחרות יכולות להשפיע רבות על המשקעים. צללי גשם יכולים להיות כמה מהמקומות היבשים ביותר בכדור הארץ; מדבר אטקמה בצל הגשם של הרי האנדים יכול לעבור עשרות שנים מבלי לקבל גשמים. מספר גורמים הכוללים רוחות רווחות, תכונות טופוגרפיות ודפוסי מזג אוויר מקומיים תורמים להיווצרות צל גשם, או אזורים יבשים בצד המוגן של רכסי הרים מסוימים.
רוחות מונעות
רוחות מונעות הן רוחות צפויות המתרחשות לעיתים קרובות במיקומים מסוימים. כאשר רכס הרים פועל בניצב לרוחות השוררות, הרוחות נושאות לחות לעבר ההרים הללו בצד הפונה לרוח. אם לרוחות יש אחיזה נרחבת - רוח המרחק מסוגלת לנוע מעל מים פתוחים - האוויר יצבור לחות ניכרת. כאשר הרוחות השוררות דוחפות את האוויר עמוס הלחות הזה כנגד תכונות טופוגרפיות כמו הרים, ומאלצות אותו כלפי מעלה, תוצאות הגשם.
משקעים אורוגרפיים
כאשר רוח פוגשת הרים, האוויר עולה ומתקרר. אדי המים באוויר מתעבים וגשם יורד. משקעים אורוגרפיים הם הגשם והשלג שנוצרים כאשר מסת אוויר מתנגשת עם תכונה טופוגרפית. הצדדים הסובבים של רכסי הרים נוטים להיות שופעים ועשירים בצמחייה בגלל גשמים אלה. עם זאת, צידי הגבעות של רכסי ההרים עם תנאי מזג האוויר הללו נמצאים בצל הגשם ויכולים להיות יבשים מאוד.
גיבוש צל גשם
כאשר מתרחשת משקעים אורוגרפיים, הוא מרוקן את אוויר הלחות הזה. עד שהאוויר עובר מעל ההרים הוא יחסית יבש. כאשר האוויר היבש הזה נע לאורך צדי הבר של רכס הרים, הוא מתחמם והופך להיות מסוגל לשמור על אדי מים עוד יותר. זה מגביר את האידוי באזורים אלה מכיוון שאוויר יבש זה שולף לחות מהנוף ומאיץ ככל שהוא נע במורד ההר. זה יכול לגרום לרוחות פוהן עזות, כמו רוחות סנטה אנה בדרום קליפורניה, הנפוצות בצל גשם ויכולות לגרום לעלייה דרמטית בטמפרטורה וירידה בלחות. אדמה בצל גשם צחיחה, וכיסוי הענן נדיר.
אזורים עם צללי גשם
צללי גשם נפוצים בחופה המערבי של ארצות הברית, שם רכסי הרים נעים במקביל לחוף ובניצב לרוחות השוררות היוצאות מהאוקיאנוס השקט. האגן הגדול של נבדה ויוטה נמצא בצל הגשם של הרי סיירה נבדה. אגן יבש ניתן למצוא גם בוושינגטון ובאורגון, מזרחית להרי האשד. במונגוליה ובסין הרי הרי ההימלאיה יוצרים צל גשם בו נמצא מדבר גובי. צללי גשם משתנים בגודלם בהתאם לתנאי הרוח והטופוגרפיה.