תוֹכֶן
הלחץ והרוח האטמוספריים קשורים הן באיכות והן בכמות. הבדלי לחץ באטמוספירה הם שיוצרים את התופעה המכונה רוח מלכתחילה. בנוסף, מדעני כדור הארץ פיתחו מספר מודלים מתמטיים לקביעת הלחץ כפונקציה של מהירות הרוח, לרוב באמצעות נתונים שנאספו ממערכות סערה.
אין משוואת חיזוי נוחה הקושרת בין שני המשתנים הללו; במקום זאת הקשר הוא אמפירי, עם עלילות לחץ לעומת מהירות רוח באמצעות שלל נקודות נתונים באותה מערכת המשמשת לייצור משוואה בשיטה מתמטית הנקראת רגרסיה לינארית. באמצעות אחת ממספר משוואות קשורות הנגזרות בדרך זו, אם יש לך מהירות רוח, אתה יכול לחשב את הלחץ בטווח שגיאה סביר.
רקע כללי
ההבדלים בלחץ האוויר בין נקודות שונות ברחבי העולם נובעים בעיקר מהבדלי הטמפרטורה, אשר בתורם יוצרים הבדלים בצפיפות האוויר. כפי שניתן לצפות, רוחות נוטות לנשוב מאזורים של לחץ גבוה יותר לאזורים עם לחץ נמוך יותר, באותה דרך בסיסית שבה סחיטת בקבוק סודה מפלסטיק מוציאה אוויר מפה של הבקבוק.
לחץ אטמוספרי סטנדרטי הוא 14.7 פאונד לאינץ 'מרובע2), שמשווה ל -760 מילימטרים כספית (מ"מ של הר"ג), 101.325 קילו-פסקלים (kPa) ו- 1013.25 מיליבאר (mb). היחידה המשמשת בדרך כלל במדידות במערכות סערה היא מיליבר.
לחץ, מהירות הרוח והטמפרטורה תלויים זה בזה, כאמור. אולם החוקרים פיתחו שתי משוואות שימושיות המבטלות טמפרטורה ומקשרות את מהירות הרוח ללחץ באופן ישיר.
לחץ כפונקציה של רוח בתנאי הוריקן
משוואת העניין במקרה זה היא:
P = 1014.9 - 0.361451w - 0.00259W2
עם P ב mb ו w ב m / s. לדוגמה, מהירות רוח של 50 מ '/ ש' (כ 112 מיילים לשעה) תהיה קשורה ללחץ אטמוספרי מקומי של:
1014.9 – 0.361451(50) – 0.00259(2500)
= 990.4 מ"ט
בין הלחצים הנמוכים ביותר שנרשמו אי פעם הוא 870 מגה, באמצע טייפון פסיפי.