תוֹכֶן
מומנטום מתאר אובייקט בתנועה ונקבע על ידי תוצר של שני משתנים: מסה ומהירות. המסה - משקלו של חפץ - נמדדת בדרך כלל בקילוגרמים או גרם לבעיות מומנטום. מהירות היא מדד המרחק שנסע לאורך זמן ומדווח בדרך כלל במטרים לשנייה. בחינת השינויים האפשריים בשני משתנים אלה מזהה את ההשפעות השונות שהתנופה יכולה להיות על אובייקט בתנועה.
שינויים במסה
המסה והתנופה של האובייקט קשורים ישירות; ככל שהמסה גדלה, התנופה תהיה בעלייה מקבילה, בהנחה של מהירות קבועה. כך, לאובייקט בעל פי שתיים מהמסה של אובייקט אחר - שנע באותה המהירות ובאותו כיוון - יהיה תאוצה כפולה.
כמות וקטורית
מומנטום הוא כמות וקטורית, כלומר הכיוון של האובייקט חשוב בחישוב. לאובייקט יכול להיות מהירות אנכית ואופקית כאחד. לפיכך, יש לקחת בחשבון את גודל וכיוון המהירות בעת תיאור המומנטום של האובייקט. לדוגמה, לאובייקט שנורה מתותח תהיה מהירות אנכית ואופקית כאחד כשהוא מגיע לנקודה הגבוהה ביותר. שני סוגי המהירות ישפיעו על תנופת האובייקט.
תאוצה ותנע
האצה היא שינוי המהירות לאורך זמן. לאובייקט המואץ, אם כן, יש מהירות הולכת וגוברת ותנופה הולכת וגוברת. לאובייקט מאט יש מהירות יורדת והוא יאבד תנופה לאורך זמן. אובייקט בתנועה עם אפס תאוצה יהיה בעל מהירות קבועה וכך יהיה לו תנופה קבועה.
שימור המומנטום
מומנטום הוא נכס שמרני; כלומר, במערכת סגורה ניתן להעביר מומנטום מאובייקט אחד למשנהו. כך, עבור שני עצמים המתנגשים במערכת סגורה, המומנטום שאבד אובייקט אחד נצבר על ידי האובייקט השני. לדוגמה, שני עצמים עם אותה מסה פונים זה אל זה במהירויות שונות. כאשר הם יתנגשו, האובייקט במהירות גבוהה יותר, ובכך מומנטום גדול יותר, יעביר יותר אנרגיה לאובייקט האיטי יותר מאשר להפך. לאחר ההתנגשות, העצם בעל המהירות ההתחלתית האטית יותר יתרחק במהירות ובמומנטום גבוהים יותר מהאובייקט בעל המהירות ההתחלתית הגבוהה יותר. שימור המומנטום הזה הוא מושג חשוב מאוד בפיזיקה.