תוֹכֶן
שעון לימון
שעונים המונעים על ידי לימון פועלים באמצעות תהליך האלקטרוליזה. מיץ הלימון הוא אלקטרוליט חומצי, המחובר אז במעגל דרך אלקטרודה מתכתית. חייבות להיות שתי מתכות שונות כדי לייצר מטען חשמלי; אבץ ונחושת נפוצים. אחרת, מקור חשמלי חיצוני יצטרך להיות נוכח כדי לגרום אלקטרוליזה. שתי המתכות מייצרות את הזרם הדרוש לטעינת האלקטרוליטים, ובכך מאפשרות לתהליך של אלקטרוליזה (הפרדה) להתרחש ולחשמל לזרום מספיק כדי להניע שעון.
תהליך אלקטרוליזה
אלקטרוליזה קיימת בכל התהליכים החשמליים; זוהי זרימת זרם חשמלי דרך חומר המכונה מוליך אלקטרוליט. לכל המוליכים יש יונים הנעים במהירות, כלומר הם מותכים או ניידים. כדי לגרום אלקטרוליזה, יש ליצור מעגל ליצירת מטען חשמלי. מקור חשמל חיצוני (שחייב להיות קיים בכדי ליזום את התהליך) עובר דרך אלקטרודה שהיא מעבר בין החשמל לבין האלקטרוליט (נוזל המכיל יונים נעים) ממנו יוני האלקטרוליט סופגים או מאבדים אלקטרונים. היונים שמרוויחים ומאבדים אלקטרונים מאבדים את המטען שלהם ומתרחקים מהאלקטרוליט. זהו תהליך המפריד בין כימית אלמנט, וכתוצאה מכך הוא משחרר אנרגיה הנישאת על ידי האלקטרונים המשוטטים ברחבי המעגל, ובכך מניע שעון, סוללה או אור. תהליך האלקטרוליזה משמש באופן הבולט ביותר להפרדת מימן מחמצן במים.
שעוני לימון מסחריים
ברוב השעונים המונעים על לימון, מוליך האלקטרודה הוא יתד קטן של מתכות מעורבות או שתי מתכות נפרדות המחוברות זו לזו. ישנם שעונים רבים המונעים על ידי לימון מסחריים המשתמשים בתקעים קטנים העשויים נחושת ואבץ, אליהם נתקע לימון. החיבור משרה אלקטרוליזה, והאנרגיה זורמת דרך חוט נסתר להנעת השעון (בדרך כלל אנלוגי).
שעוני לימון תוצרת בית
פרויקט יריד המדעים של בתי הספר הידועים בכיתה הוא מעט פחות רומנטי במראהו, באמצעות מחרוזת לימונים הנוקבים על ידי סיכות או קטעי נייר עטופים בנייר אלומיניום המחוברים באמצעות חוט נחושת היוצר מעגל מחובר דרך שעון. האלקטרוליט (חומצת לימון) קיים, שתי המתכות קיימות, נוצר מעגל סגור; אלקטרוליזה יכולה להתרחש, וכך להפעיל שעון (אם כי למשך זמן מוגבל מאוד). לימונים אינם הדברים היחידים שניתן להשתמש בהם בכדי להניע שעון באמצעות אלקטרוליזה. כל אלקטרוליט נוזלי, כמו מי מלח, יעיל.