מהם הבי מולקולות של ריבוזומים?

תוֹכֶן

• TL; DR (יותר מדי זמן; לא קרא)
• מהם תאים וביו-מולקולות?
• עובדות ריבוזומים
• סינתזת חלבון
• מולקולות ביולוגיות בריבוזומים

כשאתה חושב על תאים, אתה כנראה מצלם את הכתמים העגולים שאתה רואה כשמניחים שקופית מתחת למיקרוסקופ. או אולי אתה זוכר דגמי תאים שבנית בבית הספר היסודי, שלמים עם אברונים עם תווית מעוצבים מחימר.

כשחושבים על תאים ואברונים מעט יותר עמוקים, כמו לתהות על שני סוגי המולקולות שמהם עשוי ריבוזום, הוא מביא לתצוגה ברורה את האופן שבו מבנה התא קובע את תפקודו.

TL; DR (יותר מדי זמן; לא קרא)

ריבוזומים מכילים שני ביומולקולות: חומצות גרעין ו חלבון. זה הגיוני מכיוון שתפקיד הריבוזומים בתא הוא להשתמש בתבנית חומצות גרעין הנקראת messenger RNA (mRNA) לבניית חלבונים חדשים.

מהם תאים וביו-מולקולות?

אתם בטח כבר יודעים שהתא הוא היחידה הבסיסית של אורגניזם חי. זה סגור על ידי א תא קרום (וקיר תאים במקרים של חיידקים, צמחים וכמה תאים פטרייתיים) ותאים אוקריוטיים מכילים אברונים שמבצעים עבודות ספציפיות בתא.

תאים פועלים כיחידות אינדיבידואליות כדי לפרק חומרים מזינים לאנרגיה, לבנות ביומולקולות ולשכפל את עצמן. באורגניזמים רב-תאיים, כמו בני אדם, תאים בודדים רבים מתמחים ומשתפים פעולה כדי ליצור רקמות ואיברים.

ישנם ארבעה סוגים עיקריים של ביומולקולות המרכיבים את התאים של אורגניזמים חיים שנקראים גם מקרומולקולות החיים:

פחמימות וליפידים אוגרים אנרגיה בתא, יוצרים רכיבים מבניים ומשמשים כשליחים כימיים. חלבונים ממלאים תפקידים דומים אך גם מקדמים את התגובות הכימיות שמאפשרות חיים ומשפיעים על פעילות הגנים. חומצות גרעין מאחסנות את הקוד הגנטי של האורגניזם.

עובדות ריבוזומים

ריבוזומים חשובים לכל התאים החיים מכיוון שהם בונים חלבונים. תלוי בסוג התא, כל תא נתון מכיל בין כמה אלפים לכמה מיליוני ריבוזומים. מכיוון שמדובר במכונות לסינתוז חלבון של התא, לתאים שדורשים הרבה חלבונים יש יותר ריבוזומים.

ריבוזומים עשויים להיקשר לאורגנל אחר, כמו למשל תכנית אנדופלמטית גסה או המעטפה הגרעינית הסובבת את גרעין. או שהם עשויים לצוף בחופשיות במרק הציטופלזמה של התא. מרבית החלבונים הבנויים בריבוזומים חופשיים נשארים בתא ואילו החלבונים שנבנו על ידי ריבוזומים קשורים לתכנית הרטופית האנדופלסמית מסומנים בדרך כלל להובלה מהתא.

סינתזת חלבון

כדי לבנות חלבונים, הריבוזומים מסתמכים על הוראות מהגרעין, המכיל את ה- DNA של האורגניזם. תפקידו העיקרי של ה- DNA הוא לאגור את הכחול הגנטי לבניית מולקולות ביולוגיות, כמו חלבונים. ריבוזומים מקבלים חתיכות של כחול זה דרך חומצות גרעין מיוחדות הנקראות שליח RNA (mRNA).

הריבוזום משתמש ב- mRNA זה כתבנית לבניית שרשראות ארוכות של חומצות אמינו, המסופקות לריבוזום על ידי חומצה גרעינית אחרת הנקראת להעביר RNA (tRNA). לאחר השלמתה, מתקפלת השרשרת בצורה ספציפית, הנקראת א קונפורמציה. היחידה המקופלת הזו היא כיום חלבון פונקציונלי.

מולקולות ביולוגיות בריבוזומים

בידיעה שריבוזומים מסנתזים חלבונים מתבניות חומצות גרעין, אתם בטח יכולים לנחש את שני סוגי המולקולות שמהם עשוי ריבוזום. התשובה היא כמובן חלבונים וחומצות גרעין. למעשה, ריבוזומים הם בערך 60 אחוז RNA ו 40 אחוז חלבון.

חלבונים ריבוזומלים ו- RNA Ribosomal יחד מהווים את שתי יחידות המשנה של הריבוזום. באופן מפתיע, חלק חומצת הגרעין תורם לרוב מבנה הריבוזום בעוד שהחלבונים ממלאים פערים ומגבירים את סינתזת החלבון, אשר תתרחש לאט הרבה יותר בלעדיהם.

שתי יחידות המשנה של הריבוזום נפרדות כשלא בונים חלבונים. מדענים מתארים אותם על בסיס שלהם שיעורי שקיעה. מרבית ריבוזומי התאים האוקריוטים, כולל אלה בתאים אנושיים, מכילים יחידת שנות ה -40 ותת יחידה של שנות ה -60.