תוֹכֶן
כמו כל המושבות האנגליות בצפון אמריקה, כלכלת קרולינאס הייתה מכווצת ברובה על ידי חוקים מרקטנטיים שאסרו על ייצור מוצרים מוגמרים במושבות וקידמו ייצוא של חומרי גלם לאנגליה כדי להאכיל את המעצמות הקולוניאליות הגוברות. בשילוב עם תנאי ההתיישבות של המושבות הדרומיות על ידי אינטרסים חקלאיים, הפכו קרולינות במהרה לכלכלת מטעים. הפעילות הכלכלית של דרום וצפון קרוליינה התמקמה מאוד בייצור מוצרים חקלאיים כמשאבי טבע.
תפקיד הטבק בכלכלת צפון קרוליינה
למרות שמחיר הטבק היה תנודתי למדי בתקופה הקולוניאלית, ביקוש גובר למוצר באירופה הוביל לחקלאי המטעים של קרולינאס להתמחות במוצר, לייצא כמויות אדירות של הצמח לאירופה. הטבק היה היבול המזומן המוביל ברבים מהמושבות הדרומיות, ואף על פי שהייצור של קרולינאס היה מפגר אחרי וירג'יניה ומרילנדס, היבול הפך לגידול המסחרי החשוב ביותר של המושבות, ולעיתים אף אילץ את המושבה לייבא אספקת מזון מכיוון שכל כך הרבה מאדמותיה נכבשו לפי שדות טבק. לעומת זאת, כלכלות המושבות הצפוניות - כמו כלכלת המושבה בניו יורק - התבססו על חוות משפחתיות קטנות ומגוונות יותר.
אינדיגו ואורז בדרום קרוליינה
בגלל התנודתיות בשוק הטבק, הכלכלה הקולוניאלית של קרולינה החלה לפתח גידולים אחרים לשימוש מסחרי פוטנציאלי. אנגליה התייאשה מצמיחת חקלאות הכותנה הקולוניאלית כדי להגן על תעשיית האילן המתפתחת, אך בקרולינה החלה לגדל כמויות גדולות של אינדיגו, צמח המשמש לייצור צבע כחול, לייצוא לאנגליה ולשימוש בייצור ile באנגלית. מטעי קרולינאס ניסו גם בייצור אורז לצריכה פנימית ולייצוא למושבות אחרות ולאירופה.
ייצור בעלי חיים
קרוליינה הקולוניאלית הייתה בעיקר כלכלת מטעים חקלאיים, אך עם זאת, רישומים היסטוריים חושפים התפתחות מוקדמת של בעלי חיים, בעיקר חזיר. באותה תקופה לא ניתן היה לייצא בבשר בבטחה לרוחב האוקיאנוס האטלנטי, אולם ענף בקר וגידול חזיר שגדל הוביל לצריכה מקומית משמעותית, יצוא בעלי חיים למושבות אחרות ויצוא טרנס-אטלנטי קטן של בשרים מלוחים או נרפאים. שלא כמו בקר, חזירים תופסים מעט מקום יחסית להאכלה, ומאפשרים לאדמה חקלאית, קרוליינה המושבה ללא עוררין המשאב הטבעי החשוב ביותר, להמשיך להשתמש בהם לגידולי מזומנים חקלאיים ולא לרעות.
משאבים טבעיים אחרים
בתוך כלכלה חקלאית, קרוליינה הקולוניאלית עשתה שימוש מוגבל במוצרי מינרלים ויערות כמשאבי טבע. המושבות הצפוניות עלו בהרבה על קרוליינה בייצור וייצוא של מוצרים אלה, אך קרולינה אכן יצרה כמויות מסוימות של מוצרים כמו עצים, זפת, גרד וטרפנטין. היערות העצומים של קרוליינה נחשבו באותה תקופה למשאבים פחות יקרי ערך מאשר אדמה חקלאית, ובכל זאת, ולו תוך פינוי יערות ליצירת אדמות חקלאיות יותר, עדויות היסטוריות מצביעות על כך שחלק ממשאבי היער והמינרלים הללו היו מסחריים.