תוֹכֶן
למרות שאנחנו חיים בתוכו, עוברים ורואים עולם של שלושה ממדים, רוב הייצוגים של אותו העולם הם דו ממדיים. אנו רואים ציורים או צילומים על גבי נייר שטוח או מסכי מחשב. אפילו ההתבוננות החזותית התלת-ממדית שלנו בעולם סביבנו מבוססת על תמונות דו-ממדיות שהבהבו על הרשתות שלנו בחלק האחורי של העיניים. אך שני מימדים אינם הגבול המינימלי של הייצוג הציורי. ניתן להציג תמונות פשוטות בממד אחד.
ממדים מוגדרים
מימדים משמשים לתיאור מבנה של אובייקט - בין אם הוא שטוח ובין אם לאו - ואת היקפו בחלל. ממד בגיאומטריה מוגדר כמספר הקואורדינטות הדרושות לציון נקודה על האובייקט, על פי וולפרם MathWorld. לדוגמה, אם אתה זקוק לשתי דמויות, כגון (2, 4) כדי להבין היכן נקודה מסוימת, אתה מתמודד עם צורה דו-ממדית.
תמונות 1-D
תמונות חד ממדיות הן תמונות המכילות ממד אחד בלבד. זה אפשרי רק כאשר אתה מתמודד עם קו, שכן הממד היחיד שיש לך הוא אורך, המוגדר על ידי דמות יחידה. לדוגמה, אתה יכול בקלות למצוא נקודה כשאתה מכיר את זה באינץ 'השלישי משמאל. עם זאת, קו הוא 1-D רק ברמה התיאורטית, כמו שבחיים האמיתיים, לקו רוחב רק מאיות או אלפי סנטימטרים.
תמונות דו-ממדיות
תמונה אחת מסוגה שתוכלו להיתקל בהן בחיים האמיתיים היא זו הדו-ממדית. שני הממדים המתוארים הם אורך ורוחב והאובייקטים בתמונה שטוחים. דוגמאות לתמונות כאלה הן ציורי קיר מצריים קדומים או תמונות ממשחקי וידאו לפני עידן הפלייסטיישן, שם אמנים חזותיים לא רצו, או לא יכלו, לתת ייצוג ריאליסטי של המרחב.
תמונות תלת ממדיות
תמונות תלת מימדיות מכילות מימד נוסף נוסף: עומק. סוג זה הוא המציאותי ביותר, שכן תיאור של עצמים או סביבות דומה לאופן בו אנו רואים אותם דרך עינינו. ציירים משתמשים בטכניקת הפרספקטיבה, מציירים חפצים רחוקים קטנים יותר ומציגים זוויות הנראות לעין דרך נקודת מבט זו, ואילו סרטי תלת מימד משתמשים בשתי תמונות המוצבות על גבי אותו המסך. עם זאת, תמונות כאלה נותנות רק אשליה של עומק, שכן הקנבס או המסך תמיד נשארים שטוחים.