תוֹכֶן
מיטוזיס הוא התהליך הבסיסי שבאמצעותו צורות החיים גדלות ומתרבה. בדרך כלל מכונה חלוקת תאים, המיטוזה מתרחשת כאשר תא אחד מתחלק לשני תאים שיש להם אותו מספר כרומוזומים כמו התא האם. מיטוזיס היא צורת ההתרבות הראשונית של אורגניזמים חד-תאיים והיא אמצעי הצמיחה וההתחדשות של אורגניזמים רב-תאיים. ה- DNA, אותו יש להעביר לתא שנוצר, משוכפל במהלך תקופת הכנה המכונה אינטרפזה.
כחול החיים
חומצה דהוקסיריבונוקליאית, הידועה בכינויה DNA, היא מולקולה ארוכה המורכבת מקטעים קטנים המכונים נוקלאוטידים. השילובים השונים של נוקליאוטידים ב- DNA יוצרים קוד גנטי השולט בכל הפעולות שמתבצעות על ידי תא ובכך משפיע על כל היבט בחיים של אורגניזמים. ה- DNA הוא כמו מערך הוראות המלמד כל תא כיצד לפעול כך שהוא תורם לרווחתו הכללית של האורגניזם. כתוצאה מכך, כל תא חדש שנוצר באמצעות מיטוזה צריך לקבל עותק מדויק של ה- DNA הזה.
מלידה ועד רבייה
הממשק כולל את מרבית חיי התאים, החל מדורו לאחר המיטוזה ועד התכשירים הסופיים לתהליך הרבייה הפרטי. עבור מרבית התאים, המתח מחולק לשלושה תת-שלבים: G1, S ו- G2. שלב ה- G1 הוא התקופה הארוכה בה התא מתבגר בעקבות המיטוזה ומבצע את התפקודים הרגילים הקשורים לתפקידו הספציפי כחבר אינדיבידואלי במערכת אקולוגית או כמרכיב באורגניזם גבוה יותר. בסופו של דבר, התא צריך להפנות את תשומת ליבו לרבייה. זה כאשר הוא נכנס לשלב S.
הכפיל את ה- DNA
החלק ה- S שלב בין המתרחש הוא כאשר תוכן ה- DNA של התא גדל. בדרך כלל, לתא יש קבוצה אחת של כרומוזומים, שהם מבנים דמויי חוט המכילים את ה- DNA של התאים. בשלב ה- G1 כל כרומוזום מכיל מולקולה אחת של DNA. אך כאשר מתחיל תהליך הרבייה, התא יזדקק לשתי מערכות DNA: אחת לעצמה ואחת לתא הצאצאים. בשלב S התא משכפל את החומר הגנטי שלו כך שכל כרומוזום יכיל שתי מולקולות של DNA. כך, עם סיום שלב ה- S, לתא יש אותו מספר של כרומוזומים, אך תוכן ה- DNA שלו הוכפל.
שני תאים באחד
אחרי שלב ה- S אחריו שלב ה- G2. תקופה זו דומה לשלב ה- G1 בכך שהתא חוזר לתפקודו הרגיל, אך הוא שונה משלב ה- G1 בכך שהוא מסתיים בתכשירים הסופיים למיטוזה ולא בשכפול DNA. חלוקת תאים מייצרת תא שהוא כמעט זהה לתא המקורי, ולכן התא החדש יזדקק לכל המבנים המיוחדים, המכונים אברונים, שברשותם התא האב. בשלב ה- G2 התא משכפל את האברונים שלו כך שמערכת אחת תהיה זמינה לתא הצאצאים.