האם ה- DNA אומר לתאים אילו חלבונים להכין?

Posted on
מְחַבֵּר: Peter Berry
תאריך הבריאה: 20 אוגוסט 2021
תאריך עדכון: 13 נוֹבֶמבֶּר 2024
Anonim
ד"ר אלי אפללו על סרטנים כמודל: ממחקר בסיסי לביוטכנולוגיה יישומית
וִידֵאוֹ: ד"ר אלי אפללו על סרטנים כמודל: ממחקר בסיסי לביוטכנולוגיה יישומית

תוֹכֶן

חומצה Deoxyribonucleic, הידועה בעיקר בשם DNA, היא מה שמשמש כחומר גנטי לחיים סלולריים. ה- DNA שלו שמחזיק את כל הגנים שלנו שהופכים אותנו למי שאנחנו. החלבונים המיוצרים מגנים אלו מאפשרים לתאים שלנו לתפקד, המעניקים לנו את צבע השיער שלנו, שעוזרים לנו לצמוח ולהתפתח, להילחם בזיהומים וכו '.

אבל האם ה- DNA באמת אומר לתאים שלנו אילו חלבונים להכין? התשובה היא כן ו לא.

בעוד ש- DNA אכן מקודד את המידע הדרוש לייצור חלבונים, ה- DNA עצמו הוא רק הכחול לחלבונים. על מנת שהמידע המקודד ב- DNA יהפוך לחלבון, הוא צריך להיות קודם תעתיק לתוך mRNA ואז תורגם בריבוזומים על מנת ליצור את החלבון.

התהליך הזה שהוליד מה שמכונה הדוגמה המרכזית בגנטיקה: DNA ➝ RNA ➝ חלבון

חומצה Deoxyribonucleic (DNA) היא הכחולה

ה- DNA הוא החומר הגנטי המשמש את כל חיי הסלולר ומורכב מיחידות משנה הנקראות נוקלאוטידים.

יחידות משנה אלה מורכבות משלושה חלקים:

ישנם ארבעה בסיסים חנקניים מובחנים: אדנין (A), תימין (T), גואנין (C) וציטוזין (C). אדנין תמיד מזדווג תימין וגואנין תמיד מזדווג ציטוזין.

ה- DNA הוא סוג של חומצות גרעין המורכבות מיחידות תת-גרעין נפרדות אלה המגיעות יחד ליצירת שני גדילים. הפוספטים והסוכרים מהווים את עמוד השדרה של גדילי ה- DNA. שני הגדילים מוחזקים יחד על ידי קשרי מימן הנוצרים בין הבסיסים החנקניים.

בסיסים חנקניים אלה המחזיקים בקוד לחלבונים. זה הסדר הספציפי של הבסיסים החנקניים, המכונה גם רצף ה- DNA, שהוא כמו שפה זרה שניתן לתרגם לרצף חלבון. כל אורך של DNA שמרכיב את "ההוראות" לחלבון נקרא א גן.

תעתיק ל- mRNA

אז מאיפה מתחילה ייצור חלבונים? מבחינה טכנית זה מתחיל בתעתיק.

שעתוק מתרחש כאשר אנזים המכונה RNA פולימראז "קורא" רצף DNA והופך אותו לחוט משלים מקביל של mRNA. mRNA מייצג "RNA messenger" מכיוון שהוא משמש השליח, או האדם האמצעי, בין קוד ה- DNA לחלבון הסופי.

גדיל ה- mRNA משלים לחוט ה- DNA שהוא מעתיק, למעט שבמקום תימין, RNA משתמש באורציל (U) כדי להשלים את האנין. לאחר העתקת גדיל זה מכונה גדיל ה- pre-mRNA.

לפני שה- mRNA עוזב את הגרעין, רצפים לא מקודדים המכונים "אינטרונים" מוציאים את הרצף. מה שנותר, המכונה אקסונים, משולבים יחד יחד ליצירת רצף ה- mRNA הסופי.

לאחר מכן mRNA זה עוזב את הגרעין ומוצא ריבוזום, שהוא האתר של סינתזת חלבון. בתאים פרוקריוטים אין גרעין. תעתיק של mRNA מתרחש בציטופלזמה ומתרחש בו זמנית.

mRNA מתורגם לאחר מכן לחלבונים בריבוזומים

לאחר ביצוע תעתיק ה- mRNA, הוא עושה את דרכו לריבוזום. הריבוזומים ידועים כמפעל החלבונים של התא מאז שהוא כאן בו המוצר החלבוני מסונתז למעשה.

mRNA מורכב משלשות של בסיסים, המכונים "קודונים". כל קודון תואם חומצה אמינית אחת בשרשרת חומצות אמינו (המכונה חלבון). כאן מתרחש "תרגום" של קוד ה- mRNA באמצעות העברת RNA (tRNA).

כאשר ה- mRNA מוזן דרך הריבוזום, כל קודון משתווה לאנטיקודון (הרצף המשלים לקודון) על מולקולת tRNA. כל מולקולת tRNA נושאת חומצה אמינית ספציפית שתואמת לכל קודון. לדוגמה, AUG הוא קודון שמתכתב עם חומצת האמינו מתיונין.

כאשר הקודון ב- mRNA תואם את האנטיקודון ב- tRNA, חומצה אמינית זו מתווספת לשרשרת חומצות האמינו הצומחת. לאחר הוספת חומצת האמינו לשרשרת, ה- tRNA יוצא מהריבוזום כדי לפנות מקום להתאמה הבאה ל- mRNA ו- tRNA.

זה ממשיך ושרשרת חומצות האמינו גדלה עד לתרגום כל תעתיק ה- mRNA והחלבון מסונתז.