תוֹכֶן
בסוף הטריאס המאוחר חווה כדור הארץ קטסטרופה בקנה מידה ללא מקבילים בהיסטוריה האנושית. לפני כמאתיים מיליון שנה, תוך פעימה קצרה של זמן גאולוגי, למעלה ממחצית המינים בכדור הארץ נעלמו לנצח. מדענים ניסו זה מכבר להבין כיצד כל כך הרבה מינים יכולים היו להיעלם כל כך מהר.
מחקר מודרני קשר את ההכחדה ההמונית המאוחרת-טריאטית לכמה שינויים מוזרים אך הרסניים באטמוספירה של כדור הארץ שהתרחשו בערך באותה עת.
בפוסט זה עברו על כמה מהגורמים הפוטנציאליים לתנאים האטמוספריים ואיך בדיוק נראתה האווירה בתקופה זו.
גורם ל
זה לא לגמרי בטוח מדוע האטמוספרה של כדור הארץ השתנתה באופן דרמטי לפני 200 מיליון שנה. מדענים מאמינים כי סדרה של התפרצויות געשיות גדולות לפני כ- 201 מיליון שנה היו הגורם לכך.
התפרצויות אלה הותירו זרימות לבה אדירות בשולי צפון האוקיאנוס האטלנטי ושחררו הרבה CO2 לאטמוספרה. כמויות אדירות של גז חממה זה עוררו את ההתחממות הגלובלית, אשר בתורם נמס קרח שהכיל מתאן לכוד והוביל להתחממות נוספת.
הגדלת ריכוזי CO2 הייתה גם גורמת לאוקיינוסים להיות חומציים יותר, סיבה אפשרית נוספת להכחדת המונים.
תיאוריה נוספת על השינויים הדרסטיים באטמוספירת כדור הארץ באותה תקופה הייתה פיצוץ של מתאן באזורים העמוקים ביותר של קרקעית הים. זה גרם לגטיגון של מתאן להציף את הסביבה, מה שעלול להוביל לאקלים דרסטי ולשינוי אטמוספרי (טוב, נספר יותר בתיאוריה זו בהמשך).
חמצן
אטמוספירת האדמה בסוף הטריאס הכילה את אותם סוגים של גזים שהיא עושה כיום - חנקן, חמצן, פחמן דו חמצני, אדי מים, מתאן, ארגון וגזים אחרים בכמויות עקבות. עם זאת, הריכוזים של חלק מהגזים הללו היו שונים מאוד.
בפרט, אוויר מאוחר-טריאזי הכיל את רמות החמצן הנמוכות ביותר מ- 500 מיליון שנים. פחות חמצן הקשה על בעלי החיים לגדול ולהתרבות והגביל את בתי הגידול שלהם. גבהים גבוהים הפכו בלתי ניתנים למגורים מכיוון שריכוזי החמצן בגובה רב היו אפילו נמוכים מאלה בגובה הים, נמוכים מכדי שרוב מיני בעלי החיים יסבלו.
לאחר תקופת זמן זו, עלו בהדרגה רמות החמצן, מה שאיפשר למינים ולאורגניזמים שהיו מוכרים להתפתח ולהתפתח. היא האמינה שממש לפני 200 מיליון שנה, קבוצות גדולות של יצורים שוכנים באוקיאנוס המכונים דיאטומים העלו באופן דרסטי את רמות החמצן באטמוספרה.
פחמן דו חמצני
עם זאת, ריכוזי הפחמן הדו-חמצני היו חשובים עוד יותר. מדענים מעריכים עלייה של פי שניים או שלושה של רמות הפחמן הדו-חמצני לאורך תקופה קצרה יחסית של זמן גאולוגי. בסופו של דבר הם הגיעו לרמות בערך פי ארבעה מהריכוזים שנצפו כיום.
פחמן דו חמצני הוא גז חממה; זה יכול להתנהג כמו שמיכה, לוכד חום באטמוספירה, כך כדור הארץ נשאר חם יותר מכפי שהיה אחרת. עלייה מהירה בריכוזי CO2 עשויה הייתה לגרום לשינויים גדולים באקלים של כדור הארץ, מה שעלול היה להביא להכחדה ההמונית.
מתאן
כאשר קפצו רמות CO2, עליית הטמפרטורות עלולה הייתה להמיס מרבצי קרח רצפה עם קרקעית ים. הקרח המומס שחרר ככל הנראה כמויות גדולות של מתאן לאטמוספרה במהלך תקופה קצרה יחסית. מתאן הוא גז חממה חזק עוד יותר מאשר CO2.
מחקרים של מדענים מאוניברסיטת אוטרכט טוענים כי רמות המתאן עלו במהירות לפני 200 מיליון שנה. בסך הכל, 12 טריליון טון פחמן בצורת פחמן דו חמצני או מתאן שוחררו תוך פחות מ 30,000 שנה.
חוקרי אוניברסיטת אוטרכט מאמינים כי שינויים מהירים אלה באווירה הביאו ככל הנראה לשינויי אקלים מאסיביים ומהירים אשר בתורם אולי הביאו להכחדה ההמונית.