תוֹכֶן
אדנוזין דו-פוספט ו אדנוזין טריפוספט הם מולקולות אורגניות, המכונות נוקלאוטידים, הנמצאים בכל תאי הצומח ובעלי החיים. ADP מומר ל- ATP לאחסון אנרגיה על ידי תוספת של קבוצת פוספט בעלת אנרגיה גבוהה. ההמרה מתרחשת בחומר שבין קרום התא לגרעין, המכונה ציטופלזמה, או במבנים מיוחדים מייצרי אנרגיה הנקראים מיטוכונדריה.
משוואה כימית
המרה של ADP ל- ATP יכולה להיכתב כ- ADP + Pi + אנרגיה → ATP או, באנגלית, אדנוזין דיפוספט בתוספת פוספט אנאורגני פלוס אנרגיה נותנת אדנוזין טריפוספט. אנרגיה מאוחסנת במולקולת ה- ATP בקשרים קוולנטיים בין קבוצת הפוספטים, במיוחד בקשר שבין קבוצות הפוספט השנייה והשלישית, המכונה קשר פירופוספט.
זרחן כימיו-סמוטי
ההמרה של ADP ל- ATP בקרומים הפנימיים של המיטוכונדריה ידועה טכנית בשם זרחן כימיו-סמוטי. שקיות ממברנות על דפנות המיטוכונדריה מכילות כ- 10,000 שרשראות אנזים, שמפיקות אנרגיה ממולקולות מזון או מפוטוסינתזה - סינתזה של מולקולות אורגניות מורכבות מפחמן דו-חמצני, מים ומלחים אורגניים - בצמחים, דרך מה שמכונה הובלת האלקטרונים. שרשרת.
ATP Synthase
חמצון סלולרי במחזור של תגובות מטבוליות מנותזות אנזים, המכונה מחזור קרבס, יוצר הצטברות של חלקיקים טעונים שלילית הנקראים אלקטרונים, הדוחפת יוני מימן טעונים חיובית, או פרוטונים, על פני הממברנה המיטוכונדריה הפנימית אל החדר הפנימי. האנרגיה המפלטת על ידי הפוטנציאל החשמלי על פני הממברנה גורמת לאנזים, המכונה ATP synthase, להיקשר ל- ADP. ATP synthase הוא קומפלקס מולקולרי ענק ותפקידו לזרז את התוספת של קבוצה זרחתית שלישית ליצירת ATP. קומפלקס ATP סינטזה יחיד יכול לייצר מעל 100 מולקולות של ATP בכל שנייה.
סוללה נטענת
תאים חיים משתמשים ב- ATP כאילו מדובר בסוללה נטענת. המרת ADP ל- ATP מוסיפה כוח, ואילו כמעט כל התהליכים הסלולריים האחרים כוללים פירוק של ATP ונוטים לפרוק כוח. בגוף האדם, מולקולת ATP טיפוסית נכנסת למיטוכונדריה לצורך טעינה מחדש כ- ADP אלפי פעמים ביום, כך שריכוז ה- ATP בתא טיפוסי גבוה פי 10 מזה של ADP. שרירי השלד דורשים כמויות גדולות של אנרגיה לעבודה מכנית, ולכן תאי השריר מכילים מיטוכונדריה יותר מאשר תאים מסוגי רקמות אחרים.