דציבלים (dB) קובעים את הקשר בעוצמת האות בין שני מקורות. כאשר כוחו של האות הראשון עולה על כוחו של השני, מתרחש אובדן; זה יכול להיות רצוי, כמו בשימוש בשטיחים להשקטת ספריה, או שזה יכול להזיק, כמו כאשר כבל רע מחליש אותות חשמליים מאנטנה בדרכם לטלוויזיה. השתמש בנוסחה למציאת הדציבלים כיחס בין עוצמת האותות לחישוב הערך המדויק של האובדן. מחשבון מדעי עם פונקציית יומן עוזר לפתור את המשוואה.
מדוד את האות לחוזק מלא בעזרת מד מתאים; למדידת אותות רדיו, למשל, מד כוח רדיו מציין את חוזק גלי הרדיו במיקום מסוים ביחידות של מילי וואט, מיקרו-וואט או יחידות דומות. רשמו את התוצאות, וסמנו אותן כ"עוצמתן המלאה ".
מדוד את האות המותח עם אותו מד; זה האות שעבורו אתה מצפה להפחתת ההספק. לדוגמא, אנטנה מרימה אות רדיו; ממש באנטנה, המודד הוא 20 מילי-וואט, אך הכבל הארוך המחובר לכבל מצמצם את הספק ל -5 מילי-וואט. במקרה זה, אתה מודד את האות המותחז בקצה היציאה של הכבל הארוך. רשמו את התוצאות, וסמנו אותן "מנוחות".
חלקו את עוצמת האותות הראשונים בכוח הסיגנלים השני כדי למצוא את היחס בין שני האותות. לדוגמה, אם לאות A יש הספק של 20 מגוואט ואות ב 'יש הספק של 5 מגוואט: 20/5 = 4.
קח את יומן היחס בין האותות על ידי לחיצה על כפתור היומן במחשבון המדעי. למשל: יומן 4 = 0.602.
הכפל את התשובה הזו ב- 10 כדי למצוא את הדציבלים. לדוגמא: 0.602 x 10 = 6 דציבלים (dB).
קבע אם קריאת הדציבלים משקפת אובדן או עליית כוח על ידי התבוננות באות A ובאות B. רשמו הפסד אם לאות A היה ערך גדול יותר מאותה B, ורווח אם לאות B היה המספר הגדול יותר. לדוגמא, מכיוון שהאות הראשונה (האות A) נמדדה יותר מאשר האות B, התוצאה העידה על אובדן של 6 דציבלים (dB).