משוואות כימיות מייצגות את שפת הכימיה. כאשר כימאי כותב "A + B -> C", הוא מבטא קשר בין המגיבים של המשוואה, A ו- B, לבין תוצר המשוואה, C. קשר זה הוא שיווי משקל, אם כי לעתים קרובות שיווי המשקל הוא אחד -צדדי לטובת המגיבים או המוצרים. אולם לא כל משוואה כימית עליה כותב מייצגת תגובה יצרנית. למד את המוסכמות של המשוואות הכימיות כדי לקבוע אם המשוואה שאתה מנתח מייצגת תגובה.
כתוב את המשוואה הכימית שתרצה לנתח; למשל, תגובת חומצה חזקה (HCl; חומצה הידרוכלורית) ובסיס חזק (NaOH; נתרן הידרוקסיד): "HCl (aq) + NaOH (aq) -> NaCl (aq) + H2O (l)." שימו לב שהחץ במשוואה פירושו "מניב".
זהה כל מונחים כימיים במשוואה מימין לחץ. לדוגמה, אתה מזהה NaCl (נתרן כלורי, או מלח שולחן נפוץ) ו- H2O (מים).
שימו לב שכאשר ישנם מונחים כימיים מימין לחץ במשוואה כימית, יש תגובה.
כתוב משוואה כימית אחרת שתרצה לנתח; לדוגמא, השילוב של נתרן כלורי (NaCl) וסידן חנקתי (Ca2): "NaCl (aq) + Ca (NO3) 2 (aq) -> NR." זכור כי "NR" פירושו "אין תגובה".
שימו לב שאין מונחים כימיים מימין לחץ. שום תגובה אינה מתרחשת במשוואה הכימית שכתבת.