תוֹכֶן
המגלודון הוא כריש נכחד שהיה גדול לפחות פי שניים משלוש הכריש הלבן הגדול של ימינו. הסיבות לפטירתו, כמו גם האם היצור אולי עדיין מסתתר במעמקי האוקיאנוס, נמצאים תחת ויכוח מתמיד.
תיאור
מכיוון שלדי כריש עשויים סחוס, לרוב כל מה ששורד את הפירוק הוא השיניים. בהתבסס על גודל שיני Megalodon, שנמצאו בגובה של עד 7 אינץ 'וגובהן מעל לירה, מדענים קבעו כי הכריש הזה יכול היה להיות באורך של 50 מטרים ומשקלו היה כ -50 טון.
טווח זמן
Megalodons הופיעו במהלך תקופת המוקן, לפני בערך 16 מיליון שנה. על פי ההערכה הם נכחדו בתקופת פליו-פליסטוקן לפני כ- 1.6 מיליון שנה.
קירור אוקיינוס
בתקופת האוליגוקן, אוקיינוס כדור הארץ החל להתקרר. בהדרגה, טמפרטורת אמצע הרוחב של אמצע הרוחב חלה ירידה של בערך 15 מעלות צלזיוס או 27 מעלות פרנהייט. מכיוון ששיניים של Megalodon נמצאו בעיקר במים חמים יותר, יתכן שהיא לא סבלה את הטמפרטורות הקרות יותר.
יבשות נעות
יבשת העל פנגיאה התפרקה, ובסופו של דבר הובילה את היבשות המוכרות שיש לנו עכשיו. Isthmus של פנמה שבר את פני הים לפני 7 מיליון ושלושה מיליון שנה. זה הצטרף לצפון אמריקה ודרום ואולי ניתק נתיב נודד קריטי למגלודון.
שטחי גידול
התקדמות הקרחונים תפסה חלק ניכר מאספקת המים של כדור הארץ, ויצרה ירידה בגובה פני הים עד 650 רגל. עם גדות היבשה החמות הרדודות והחמות שמתייבשות, גורי Megalodon היו בסיכון גבוה יותר לנטילת טורפים.
מחסור במזון
עד סוף תקופת הפליוקן הייתה התפתחות מים מקומת הים שהוסיפה חומרים מזינים למים הטרופיים. ההתקוממות הזו נעצרה כאשר קרקעית האוקיינוס התרחבה וגרמה להאט של נחל המפרץ, שהביא את החומרים המזינים. ללא התפתחות זו, כמות וסוגי האורגניזמים שניתן היה לתמוך בהם פחתו באופן דרסטי וייתכן שהמגלודון הרעיב.