תוֹכֶן
קוורץ וקריסטל הם שניהם מינרלים בשפע הנמצאים ברחבי העולם בקרום כדור הארץ. על פי Mindat.org, "קוורץ הוא המינרל השכיח ביותר שנמצא על פני כדור הארץ." קוורץ וגביש סלע מורכבים מסיליקון דו חמצני ונמצאים כמרכיבים בסוגים רבים של סלעים.
קוורץ
ישנם עשרות סוגים שונים של קוורץ. בהוצאת מינרל נתונים נאמר כי קוורץ הוא בעיקר דו תחמוצת הסיליקון עם עקבות של אלמנטים אחרים. סוגי האלמנטים השונים הקיימים בקוורץ יקבעו את מאפייניו ואת סיווגו. לדוגמה, אם דגימת קוורץ מכילה כמויות גדולות של דומורטייריט, סוג של מינרל, היא תתחיל בגוון אדום וורוד ותוגדר כקוורץ ורד.
אבן קריסטל
Mindat.org קובע כי גביש הסלע הוא "מגוון שקוף ונטול צבע של קוורץ." הוא מכונה גם יהלום אלסקה או גביש הרים. גביש הסלע אינו מכיל מספיק מינרלים קשים כדי להשפיע על צבעו, כך שהוא נראה ברור.
היווצרות
כאשר סלע מותך, או מאגמה, מתחיל להתקרר מתחת לפני כדור הארץ המינרלים השונים שנמצאים בתוך המאגמה מתחילים להתגבש. אם הסיליקון דו-חמצני מתקרר לטמפרטורה הנמוכה מ- 573 מעלות צלזיוס הוא יתחיל להתגבש לכדי קוורץ או קריסטל סלע. בהתאם לריכוז המינרלים האחרים בתוך דו תחמוצת הסיליקון, סוגים שונים של קוורץ ייווצרו.
שימושים תעשייתיים
קוורץ וקריסטל משמשים במספר יכולות תעשייתיות. הם משמשים כמרכיב למכשירים אופטיים ולייצור זכוכית. הסיליקה בתוך גבישים אלה משמשת גם להגדרת בטון. על פי Geology.com, מכיוון שלקוורץ יש תכונות חשמליות ועמידות בפני חום, הוא משמש לרוב במוצרים חשמליים כמו טלפונים סלולריים והתקני ניווט.
שימושים אומנותיים
קוורץ שימש לאורך ההיסטוריה העתיקה באמנות ובפיסול. חלק מהיצירות הללו נקנות ונמכרות כיום. האגודה לארכיאולוגיה ואנתרופולוגיה מוכרת עגיל קוורץ בן 5,000 שנה משומרון העתיקה. הסופר לויס פרוכט קובע כי גבישי חול קוורץ שימשו על ידי המצרים לפיתוח ייצור זכוכית בשנת 1500 לפני הספירה. אמנים קדומים חשבו בזכוכית כחומר יקר למחצה שכן היה נדיר וקשה לייצר.