תוֹכֶן
אוריאה, הנוסחה הכימית H2N-CO-NH2, היא מטבוליט או מוצר פסולת שמופרש על ידי הכליות. זהו מוצק חסר צבע ומקור חשוב לחנקן בדשנים. למרות שהוא עשוי להיות מיושם על האדמה כמוצק, הוא לרוב מיושם כפתרון על בסיס מים בריכוז ספציפי. קבלת פיתרון כזה אינה קשה להשגה אם יש ברשותו הציוד המינימלי הדרוש ומכיר את המושג משקל מולקולרי. ישנן שתי שיטות לזיהוי ריכוז אוריאה בתמיסה: אחוז משקל - בין אם אוריאה או "כחנקן" - ומולאריות.
חקר וחשב מידע נחוץ ובחר את סוג הפיתרון הרצוי
חפש את משקולות האטום של היסודות באוריאה וחשב את משקלו המולקולרי. פעולה זו מעניקה מימן, 1; חנקן, 14; פחמן, 12; וחמצן, 16. מכיוון שישנם ארבעה אטומי מימן, שני אטומי חנקן, אטום פחמן אחד ואטום חמצן, משקלו המולקולרי של אוריאה מחושב כ: (4 x 1) + (2 x 14) + 12 + 16 = 60.
חשב את אחוז החנקן באוריאה וחפש את הגדרת המולאריות. ממשקלו המולקולרי של 60 אוריאה, 28 הוא חנקן, ואחוז החנקן באוריאה מחושב כ: (28/60) x 100 אחוז = 47 אחוז.
הגדרת המולאריות היא, על פי חיפוש Wordnet של פרינסטון: "ריכוז נמדד במספר השומות של המומסים לליטר תמיסה."
המילה "שומה" היא קיצור למשקל מולקולרי בגרמים של חומר. לגבי אוריאה מדובר ב 60 גרם לליטר תמיסה.
הפוך את הפיתרון לאחת משלוש דרכים (דוגמאות להלן):
לפיכך, הוסף 65 גרם אוריאה ל 935 גרם מים, על פי המתודולוגיה בסעיף 1.