תוֹכֶן
בני משפחת אנטטיאה, ברווזים נמצאים ליד בתי גידול מים טריים או מלוחים. רוב מיני הברווזים מתרבים פעם בשנה והם מונוגמיים, אך הקשר בין זכר לנקבה נמשך לרוב רק באותה שנה. נקבות מטילות 10-15 ביצים ויושבות עליהן כ 28 יום לפני שהן מתחילות לבקוע. הברווזונים מבלים כעשר שעות בקן לפני שהם הולכים למים עם אמם. זה רק אחד מבין שאר התכונות הנוגעות להתנהגות הברווזון, הישרדות וביולוגיה.
נוצות
שלא כמו ברווזים למבוגרים, לברווזונים אין מטה עמיד למים. בלוטת שמן הסמוכה לזנב ברווזים בוגרים מספקת את הכיסוי העמיד למים. הברווזונים מקבלים מעטה עמיד למים מבלוטת השמן שלהם, המסייעת לשמור על טמפרטורת גופם יציבה ומסייעת להימנע מטביעה. לאחר כחודשיים, לברווזונים נוצות המאפשרות להם לעוף, ובכך להפוך לעצמאים.
הישרדות
בטבע, תמותת הברווזונים גבוהה יותר בעשרת הימים הראשונים לאחר הבקיעה. הגורמים העיקריים המשפיעים על הישרדות הברווזון כוללים מזג אוויר קר, חוסר מזון, מחלות טפיליות והתקפות מטורפים. ברווזים צעירים פגיעים מכיוון שהם לא יכולים לעוף משם או לשחות מספיק מהר כדי להטריף טורפים, כמו בס גרגרמוס, פייק צפוני ודגים גדולים אחרים, קפיצות שוורים, נחשים, צבים קטיפים, שועלים, דביבונים, נצים, ינשופים ואנפות.
גודל ותזונה
גודל הברווזון תלוי במין, אך נכון שביצים גדולות יותר במצמד בדרך כלל מייצרות ברווזונים גדולים יותר. הם יכולים להזין את עצמם כשהם מגיעים למים, אך הם צריכים ללמוד מה אכיל על ידי התבוננות באם. כמו מבוגרים, ברווזים צעירים ניזונים בעיקר מחרקים קטנים וראשנים, צמחים מימיים ועשבים.
התנהגות
ברווזונים מתחת לגיל 10 ימים נוטים לשחות וללכת כקבוצה, תמיד קרובה לאמם, כדי להימנע מהתקף טורפים. הברווזונים מזהים לראשונה את אמם הקוראת צלילים, בימיהם הראשונים לאחר בקיעתם. זיהוי חזותי הוא גם חשוב, אך קורה רק מאוחר יותר. כמו אצל ציפורים אחרות, אצל ברווזונים מערכת השמיעה מתפתחת לפני החזון.