תוֹכֶן
- כרומוזומים ו- DNA
- מבנה הצנטרומרים ותפקודו
- כרומוזומים מטצנטריים
- כרומוזומים תת-צנטריים
- כרומוזומים אקרוצנטריים
- כרומוזומים טלוצנטריים
חומצה Deoxyribonucleic (DNA) היא האופן בו מידע גנטי מאוחסן בתוך תאים ומאפשר העברת מידע מדור לדור. ישנם ארבעה סוגים עיקריים של כרומוזומים: מטצנטריים, תת-צנטריים, אקרוצנטריים וטלוצנטריים. הכרומוזומים נמצאים בתוך גרעין מרבית התאים החיים ומורכבים מ- DNA הנכרך היטב למבנים דמויי חוט. מבני חלבון נוספים הנקראים היסטונים תומכים במולקולת ה- DNA בתוך הכרומוזום.
כרומוזומים ו- DNA
חומצה Deoxyribonucleic (DNA) היא הקוד הגנטי המאפשר העברת מידע מדור לדור. מולקולות DNA מורכבות משתי שרשראות ליניאריות העוטפות זו את זו ויוצרות מבנה סליל כפול. מבנים סליליים אלה נפצעים עוד יותר למבני כרומוזום. הכרומוזומים מחולקים לשני חלקים עם נקודת היצרות באמצע המכונה הצנטרומרה. ארבעת סוגי הכרומוזומים בתאי בעלי החיים מסווגים לפי מיקום הסנטרומרים.
מבנה הצנטרומרים ותפקודו
צנטרומרים מורכבים משילוב מורכב של חלבונים ו- DNA. הם חיוניים לחלוקת התאים ומבטיחים את ההפרדה המדויקת של הכרומוזומים. מחקרים הראו כי כרומוזומים ללא צנטרומרים מתבדלים באופן אקראי ובסופו של דבר הם הולכים לאיבוד מתאים. לעומת זאת, כרומוזומים שיש להם צנטרומרים מרובים יכולים להיות נתונים לפיצול.
כרומוזומים מטצנטריים
הכרומוזומים המטצנטריים נמצאים במרכזם, כך ששני החלקים באורך שווה. כרומוזום אנושי 1 ו -3 הם מטצנטריים.
כרומוזומים תת-צנטריים
בכרומוזומים תת-צנטריים יש צנטרום שקוזז מעט מהמרכז ומוביל לאסימטריה קלה באורך שני החלקים. הכרומוזומים האנושיים 4 עד 12 הם תת-צנטריים.
כרומוזומים אקרוצנטריים
בכרומוזומים אקרוצנטריים יש צנטרום שקוזז קשות מהמרכז שמוביל לקטע אחד ארוך מאוד וקצר מאוד. הכרומוזומים האנושיים 13,15, 21 ו- 22 הם אקרוצנטריים.
כרומוזומים טלוצנטריים
לכרומוזומים טלוצנטריים יש את המרכזיות בסוף הכרומוזום. לבני אדם אין כרומוזומים טלוצנטריים אך הם נמצאים במינים אחרים כמו עכברים.