תוֹכֶן
אם אי פעם עשית קורס ביולוגיה, אתה בטח יודע על DNA. מולקולות אלה מכילות את המידע הדרוש ליצירת כל חלק באורגניזם ביולוגי נתון, החל באמבה חד-תאית וכלה באורגניזמים מורכבים ביותר כמו יונקים. עם זאת, תאים אינם צריכים להשתמש במלוא המידע הזה בבת אחת. כתוצאה מכך, רכיבים מולקולריים הנקראים מקדמים עוזרים ליזום תהליך המכונה תעתוק.
DNA
חומצה Deoxyribonucleic מקודדת את הכחול עבור אורגניזם בתוך רצף גדילי הנוקלאוטידים המרכיבים את ה- DNA מבנה סליל כפול ומצויין. רצפים שונים של נוקלאוטידים אלה יוצרים גנים נפרדים, שהם היחידות התפקודיות של קוד האורגניזם. כל תא בגוף מכיל מערך שלם של DNA, אליו הוא מתייחס בכל פעם שהוא צריך לבנות, או לבנות מחדש, חלק מעצמו.
תמלול
תאים בתוך אורגניזמים ברמה גבוהה יותר (כמו בני אדם) הם בעלי התמחות גבוהה: תא שריר משמש תפקיד שונה בהרבה, וכתוצאה מכך יש לו מבנה שונה בהרבה מתאי עצב. משמעות הדבר היא שתאים זקוקים רק לגישה לאותם חלקים של קוד ה- DNA העוסקים ספציפית בתפקוד התאים. בנוסף, בתאים יש רק עותק אחד של ה- DNA של אורגניזמים הורים שלה, העותק מאובטח עמוק בתוך הגרעין. כתוצאה מכך, כאשר תא צריך להשתמש בחלק מקוד ה- DNA, הוא מייצר עותק של קטע הקוד בתוך הגרעין שלו לשימוש מחוץ לגרעין. תהליך זה נקרא תעתיק.
RNA
המדיום המשמש כהעתק של קטע קוד ה- DNA נקרא חומצה ריבונוקלאית (RNA). מולקולות אלה דומות ל- DNA, עם זאת, לרבוזה ב- RNA חסר אטום חמצן שנמצא בשימושים ב- DNA. בנוסף, RNA הוא בדרך כלל חד-גדילי. קווי דמיון אלה מאפשרים לתאים להשתמש בתעתיקים כדי "להעתיק" את גדיל הנוקלאוטידים המהווים את קטע הקוד אליו זקוק התא על ידי יצירת גדיל RNA המורכב מאותם נוקלאוטידים. ההבדל היחיד, שהתא יודע להתאים עבורו, הוא ש- RNA מקודד את התימין לבסיס נוקלאוטידים כאורציל.
מקדמים
מקדמים הם רצפי DNA שמטרתם לא לקודד מידע על האורגניזם עצמו, אלא הם משמשים מעין מתג "מופעל" כדי להתחיל בתהליך התמלול הביולוגי של הגנים העוקבים אחר רצף ה- DNA של המקדם. האנזים, RNA פולימראז, המבצע את תהליך התמלול, נקשר לרצף המקדם ואז נוצר בדרכו במורד ה- DNA, ובונה RNA כך שיתאים לנוקלאוטידים ה- DNA שעוברים עליהם האנזים.