תוֹכֶן
ה- DNA שלך, הקוד הגנטי העומד בבסיס כל דבר, החל מצבע העיניים שלך ועד נטייה לסוכרת, יכול להשפיע על המדידה שלך. עם זאת, היחסים אינם פשוטים כמו בירושה של כמה גנים והופכים מיד לגאונים. במציאות, הקשרים בין גנטיקה למנתח אינטליגנטי הם מורכבים, וגם לסביבת אנשים עשויה להיות השפעה רבה על כל קו בסיס גנטי כלשהו.
הגדרת המודיעין
חלק מהבעיה בקישור גנים לאינטליגנציה הוא שאיש לא ממש יודע להגדיר מלכתחילה את מושג האינטליגנציה. בדיקות IQ מודדות ביצועים על מגוון מיומנויות, ומיומנויות אלה נשלטות על ידי אזורים שונים במוח, ולא רק אחד. שתי דרכים נפוצות להערכת האינטליגנציה כוללות קביעת מידת הלמידה והיישום של הידע, וכמה טוב תוכלו לפתור בעיות שלא ראיתם מעולם, אך יתכנו רכיבים אחרים אשר אינם מוגדרים היטב.
מורשת כללית
מחקרים שנערכו על תאומים, בני משפחה והקהל הרחב הראו כי כל קשר בין גנטיקה לאינטליגנציה, אולם הגנים והמנגנונים המדויקים עדיין נבדקים. מחקר משנת 2011 שפורסם בכתב העת "Molecular Psychiatry" העריך כי 41 אחוז מהשונות באינטליגנציה מסוג מגובש, הכוללת את היכולת לאסוף ולשמר ידע מלומד, ו- 51 אחוז מהשונות באינטליגנציה מסוג נוזלים, הכרוכה ב חשיבה במקום ופתרון בעיות מבוססות על גנטיקה. יתרה מזאת, החוקרים ציינו כי הנתונים, שבדקו למעלה מ -3,500 מבוגרים ו -500,000 סמנים גנטיים, הציעו בחומרה כי האינטליגנציה נשלטת על ידי גנים רבים הפועלים בקונצרט, וכי לכל גן בלבד יש השפעה קטנה מאוד בפני עצמו.
גנים ספציפיים
כמה גנים נקשרו ל- IQ גבוה יותר, אך ההשפעות אינן ברורות תמיד. לדוגמה, בשנת 2007 חוקרים מבית הספר לרפואה באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס גילו כי לגן בשם CHRM2, שנמצא על כרומוזום שבע, הייתה השפעה ניתנת למדידה על מנת מנת המשכל של הביצועים. מנת משכל ביצועים כוללת יכולת של אנשים להבקיע ציון גבוה במבחנים של תיאום חזותי-מוטורי, תפיסה מרחבית, נימוקים לוגיים ופתרון בעיות מופשטות. עם זאת החוקרים מזהירים כי הגן ככל הנראה מתקיים באינטראקציה עם עד מאה אחרים, כך שגורם מסוים לא ישפיע על מנת מנת המשכל הכוללת אלא אם כן יש לך גם את הגרסאות הנכונות של אותם גנים אחרים. גן זה גם לא השפיע על כישורים מילוליים, המהווים מרכיב נפרד בבדיקות מנת המשכל.
שיקולים
בעוד שהרעיון שהגנים שלך משפיעים על האינטליגנציה שלך אינו באמת נתון לדיון, מחקרים עדכניים מצביעים על כך שהגנים שזוהו עד כה לא עשויים להשפיע באותה מידה כפי שחשבו בעבר. במאמר משנת 2012 שפורסם ב"פסיכולוגיה מדעית "נמצא כי רבים מהגנים שקושרו בעבר ל- IQ, כולל CHRM2, עשויים שלא להיות בעלי השפעה חזקה כמו שהאמינו. המחקר החדש אכן ממשיך להראות קשר בין גנטיקה ל- IQ, אולם היעדר הקשר עם גנים ספציפיים עשוי לגרום לכך שהאינטראקציה בין גנים או אינטראקציות של גנים וסביבה חשובה יותר ממה שחשבו בעבר. מחקר שפורסם ב- "PLOS One" בשנת 2010 הציג עדויות לכך שאפגנטיקה עשויה להשפיע על כמה הגנים שלך הקשורים לתבונה תורמים למנת המשכל הכללית שלך. שינויים אפיגנטיים הם שינויים במולקולת ה- DNA המשפיעים על אופן ביטוי הגנים שלך, אך אינם משנים את הקוד הגנטי הספציפי עצמו. שינויים אלה, המתרחשים בדרך כלל במהלך התפתחות המוח העוברי והגיל הרך, כוללים דברים כמו הוספה או הסרה של קבוצות מתיל בגדיל ה- DNA ושינוי חלבונים רגולטוריים ב- DNA.