תוֹכֶן
למחזור התאים שלושה שלבים שצריכים להתרחש לפני שקורה מיטוזה, או חלוקת תאים. שלושת השלבים הללו ידועים באופן קולקטיבי כ- interphase. הם G1, S ו- G2. ה- G מייצג פער וה- S מייצג סינתזה. שלבי ה- G1 וה- G2 הם זמנים של צמיחה והכנה לשינויים גדולים. שלב הסינתזה הוא כאשר התא משכפל את ה- DNA בגנום כולו. שלושת השלבים של הממשק מאפשרים גם מחסומים כדי להבטיח שדברים עובדים כראוי.
שלב G1
שלב ה- G1 מתרחש מיד לאחר שהתאים התפלגו. במהלך ה- G1, הרבה סינתזת חלבון מתרחשת על מנת להגדיל את כמות הציטוזול בתא. ציטוזול הוא הנוזל שבתוך התא, אך מחוץ לאברונים, המכיל את התאים חלבונים. חלבונים הם המכונות המולקולריות המקיימות את הפעילות היומיומית של התא. העלייה בגודל התא מתרחשת לא רק מכיוון שמיוצרים יותר חלבונים, אלא גם מכיוון שהתא לוקח יותר מים. ריכוז החלבון בתא יונקים מוערך בכ- 100 מיליגרם למיליליטר.
שלב סינתזה
בשלב הסינתזה, תא מעתיק את ה- DNA שלו. שכפול DNA הוא מאמץ מסיבי הדורש הרבה חלבונים. מכיוון ש- DNA אינו קיים בפני עצמו בתא אלא נארז על ידי חלבונים, יש לייצר חלבונים נוספים שאורזים גם בשלב ה- S. היסטונים הם חלבונים שסביבת ה- DNA עוטפת אותם. ייצור חלבוני היסטון חדש מתחיל באותו זמן עם סינתזת DNA. חסימת סינתזת DNA בתרופה כימית גם חוסמת את סינתזת ההיסטון, כך ששני התהליכים קשורים בשלב S.
שלב G2
בשלב ה- G2 התא מתכונן להכנס למיטוזה. ה- DNA שכפול כבר בשלב ה- S, ולכן שלב ה- G2 הוא כאשר האברונים של התא צריכים להשתכפל. לא רק ה- DNA המשוכפל יחולק באופן שווה במהלך חלוקת התא, אלא גם האיברים. חלק מהאיברונים, כמו מיטוכונדריה וכלורופלסטים, הם יחידות נפרדות שאינן נובעות מאברונים גדולים יותר. אברונים נפרדים גדלים במספרם על ידי מעבר לפילוג משלהם במהלך ה- G2.
מחסומים
היתרון בכך שיש שלושה שלבים בהמשך זה שהוא מאפשר זמן להכנות למיטוזה בצורה מסודרת. זה גם מאפשר זמן לבדוק שהדברים קורים כמו שצריך. שלושה מחסומים קיימים בזמן המפגש, ובמהלכו התא מוודא שהכל עבר כמתוכנן, ובמידת הצורך מתקן שגיאות. מחסום G1-S בסוף שלב ה- G1 מוודא כי ה- DNA שלם וכי לתא יש מספיק אנרגיה כדי להיכנס לשלב ה- S. מחסום שלב S מוודא כי ה- DNA משוכפל כהלכה ללא שבירות. מחסום G2-M בסוף שלב ה- G2 הוא אמצעי הגנה נוסף למקרה שמשהו יקרה ל- DNA או לתא לפני שהוא יעבור את המשימה המסיבית של חלוקה.