תוֹכֶן
שביטים הם מהאובייקטים האסטרונומיים המרתקים ביותר. גופים קטנים וקפואים העוברים במערכת השמש על מסלולי סיבוב אליפטיים במיוחד, שביטים העוברים קרוב לכדור הארץ יכולים לספק תצוגה שמימית מרגשת. כמה שביטים, כמו שביט של האלי, ידועים כמי שחוזרים בקביעות, ואסטרונומים תיעדו אותם במשך מאות שנים. שביטים אחרים מופיעים רק פעם אחת ולעולם אינם חוזרים לאזור הקרוב לשמש. ניתן לתאר את המסלול האליפטי של שביט כפרויקט מדעי כדי להראות בבירור את צורת מסלולו.
השתמש בסרגל כדי לצייר קו ישר על פני לוח הכרזות. קו זה משמש הציר העיקרי של מסלול שביטו.
הניחו שני סיכות בלוח הפוסטר בשתי נקודות לאורך קו הציר המצויר. מודדים ורושמים בזהירות את המרחק בין הסיכות. אלה הם מוקדי מסלול השביט שלך. ייעד מיקוד אחד כשמש, ואילו המיקוד האחר ייצג שטח ריק.
קשרו את המיתר לולאה וחברו את הלולאה על שני הסיכות. הלולאה צריכה להיות קטנה מספיק כך שהיא תישאר על לוח הכרזות כאשר היא נמשכת לכל כיוון.
הכנס עיפרון לולאה. משוך את הלולאה עד שהיא תגיע מהסיכות ותעקוב אחר הצורה סביב הפינים בלוח הפוסטר. אתה צריך לקבל אליפסה, צורה הדומה למעגל שטוח.
מדוד את אורך הציר הראשי. זהו אורך הקו הישר בתוך צורת האליפסה. חלקו אורך זה ב -2 כדי לקבל את המדידה עבור הציר הסמי-עיקרי של אליפסות.
קבע את האקסצנטריות של שביט שלך. זהו היחס בין המרחק בין שני המוקדים שלך לאורך הציר החצי-ראשי. האקסצנטריות צריכה להיות בין 0 ל -1. מדענים משתמשים באקסצנטריות שביט כדי לתאר את מסלולו, כאשר המספר הגבוה יותר מציין מסלול מוארך יותר. השווה את אקסצנטריות השביט שלך לאקסצנטריות של שביטים מפורסמים אחרים.
צייר את השביט בנקודות שונות לאורך המסלול. כשהוא רחוק מהשמש, השביט צריך להיות רק כדור קטן. כשקרוב יותר לשמש יהיה לו זנב. רוח השמש, המורכבת מחלקיקים טעונים הזורמים החוצה מהשמש, גורמת לחומר שביט לברוח בכיוון ההפוך, לכן וודאו שהזנב תמיד מפנה את פניו מהשמש.