תוֹכֶן
ספקטרופוטומטר משמש לקביעת ריכוז של תרכובות מסוימות, כמו חלבון, בתמיסה. באופן כללי, אור זורח דרך קובייה מלאה במדגם. נמדדת כמות האור הנספגת על ידי המדגם. מכיוון שתרכובות סופגות אור בטווחים ספקטרליים שונים, יש לקבוע את אורך הגל הנכון לניתוח. ישנן דרכים רבות לחשב את ריכוז הדגימות הלא ידועות באמצעות ספקטרופוטומטריה, אולם השימוש בתקני הפניה נותן את הדיוק הטוב ביותר. יתר על כן, תקנים מציינים גם אם הספקטרופוטומטר אינו תקין או בעיות אחרות בניתוח.
חישוב באמצעות משוואות קו ישר
נתח תקני התייחסות בתחילת הניתוח. תקנים הם ריכוזים ידועים ומשמשים לכיול ציוד ובדיקת דיוק. כל הדגימות צריכות להיות בטווח העבודה של התקנים. אם לא, אז יהיה צורך לדלל דגימות או להגדיל את ריכוז התקנים.
ערכו תרשים פיזור או גרף קו עם קריאות ריכוז וספיגה סטנדרטיים. הריכוז יהיה בציר Y, ספיגת הכוח בציר ה- X. לדוגמה, התקנים הם 1 עמודים לדקה, 2.5 עמודים לדקה ו -5 עמודים לדקה. יכולת הספיגה שניתנה הייתה 1 ppm = .25, 2.5 ppm = .5 ו- 5 ppm = .75.
פרמט את קו המגמה כדי להציג משוואה בתרשים. המשוואה תציג את הנוסחה y = mx + b. לדוגמא, שימוש בתקנים בשלב 2 המשוואה היא y = .1224x + 0.1531. רוב קווי המגמה יורטים באפס, אך זה תלוי בשיטת הניתוח ובערך הריבוע R.
נתח דגימות לא ידועות ורשם קריאות ספיגה.
השתמש במשוואה (y = mx + b) כדי לקבוע את ריכוז הדגימות.
הבנת משוואת קו ישר
בואו ל- "Y" יהיה שווה לריכוז. בשביל זה ייפתר.
תן ל- "X" להיות שווה לספיגת הדגימה. זהו הספיגה שנמדדת על ידי הספקטרופוטומטר.
אפשר "" להשוות את המדרון ו- "b" להשוות את יירוט ה- y. שניהם ניתנים, אולם אם קו המגמה נאלץ לעבור 0, אז "b" יהיה 0.
לפתור לריכוז. השתמש בדוגמה בשלב 3, החלף "x" ככושר ספיגה נתון של .563. לכן:
y = .1224 (.563) + 0.1531
y (ריכוז) = .222011