תוֹכֶן
הטבלה המחזורית היא אחד הכלים החשובים ביותר בתולדות הכימיה. הוא מתאר את התכונות האטומיות של כל יסוד כימי ידוע בפורמט תמציתי, כולל המספר האטומי, המסה האטומית והקשרים בין היסודות. אלמנטים עם תכונות כימיות דומות מסודרים בעמודות בטבלה המחזורית.
זיהוי
הטבלה המחזורית של היסודות מתארת את המבנה האטומי של כל היסודות המוכרים לאנושות. למשל, על ידי התבוננות בטבלה המחזורית, אדם יכול לגלות כמה אלקטרונים יש לאלמנט וכמה הוא שוקל. לכל אחד מהרכיבים יש קבוצה נפרדת משלו של נתונים כאלה; אין שני אלמנטים זהים. לפיכך, אם מישהו לא בטוח באיזה חומר יש לו, הוא יכול להסתכל על המבנה האטומי של החומר, להשוות אותו למידע בטבלה המחזורית, ולזהות את החומר על ידי התאמתו לאלמנט שעל השולחן עם אותם נתונים.
משפחות ותקופות האלמנטים
האלמנטים בטבלה המחזורית מקובצים במשפחות ותקופות מסוימות (שורות אנכיות ואופקיות). לאלמנטים בכל משפחה או תקופה מאפיינים דומים או שונים. הטבלה היא אפוא התייחסות מהירה לאילו יסודות עשויים להתנהג זהה כימית או שיש להם משקלים או מבנים אטומיים דומים.
ניסויים מבוססי רכוש
המידע הכלול בטבלה המחזורית (כמו משקל אטומי ואילו יסודות דומים) מאפשר למדענים לדעת כיצד הרכיבים מורכבים אטומית ואיך הם יתנהגו. ברגע שמדענים מבינים את הנתונים האלה, הם יכולים ליישם אותם בניסויים. ניסויים אלה יכולים להיות דבר פשוט כמו שילוב מימן וחמצן לייצור מים, או שהם יכולים להיות דרמטיים כמו יצירת פצצת מימן.
סיווג האלמנטים
ניתן להשתמש בטבלה המחזורית כדי לזהות את העניין שכבר גילה האנושות. עם זאת, אם יתגלה חומר חדש, ניתן להשוות את המבנה האטומי של החומר החדש לאלמנטים בטבלה על מנת לסווג את החומר החדש. מדענים יכולים להשתמש בנתונים בטבלה כדי להבין כיצד החומר החדש עשוי להתנהג או אילו אלמנטים אליהם החומר החדש עשוי להיות דומה באמצעות השוואה זו.
פרספקטיבה היסטורית
מדענים יכולים להשתמש במידע שבטבלה המחזורית כדי לדעת מתי פעלו באלמנטים בדרך כלשהי. לדוגמה, אם מדענים יודעים שלצורה הבסיסית של יסוד יש מספר מסוים של נויטרונים, אז הם יודעים שחייב לקרות משהו ליסוד אם איזוטופ (אטום עם אותו מספר פרוטונים אך מספר שונה של נויטרונים) מתגלה אלמנט הבסיס). יתכן שהם לא יודעים בדיוק מה גרם ליצירת האיזוטופ, אך הם יכולים לדעת בוודאות שמשהו אכן התרחש. זה נותן פרספקטיבה היסטורית.