תוֹכֶן
רובוטריקים מתמלאים בשמן ממספר סיבות שהעיקרית בהם היא בידוד. בנוסף, השמן משמש כנוזל קירור ומונע קשתות, פירוק חשמלי של גזים המלווים בפריקה ויינון שהתקבל המכונה קורונה. שמן שנאי אינו מיועד לשנאים בלבד; הוא משמש גם בנורות פלורסנט, קבלים ומתגי מתח גבוה.
נוזלי PCB
בשנות השבעים של המאה העשרים השתמשו ברובוטריקים שנמצאו בתוך הבית ביפניל רב-כלורי, או נוזלי PCB, לצורכי קירור. הוא מכיל מספר אטומי כלור המלוכדים בטבעות בנזין, כאשר האחרונים חשודים כמסרטנים. חלקים גדולים של ציוד השתמשו עדיין ב- PCB עד דצמבר 2000. הוא ייצר סוכן קירור אידיאלי בשנאים סגורים בגלל נקודת הרתיחה הגבוהה, תכונות בידוד יעילות ויציבות כימית. על פי הסוכנות להגנת הסביבה, PCB נאסר בארצות הברית בשנת 1979.
שמן שנאי מודרני
שמן שנאי של ימינו הוא ASTM D3487 שמן מינרלי סטנדרטי. ישנם שני סוגים של שמן המשמש: סוג I ו- Type II. שמן מסוג I משמש לציוד שאינו דורש עמידות גבוהה בפני חמצון; שמן מסוג II מציע הגנה רבה יותר מפני חמצון.
תקני שמן מינרלי מסוג II
על פי האגודה האמריקאית לבדיקות וחומרים, בשמנים מסוג II יכולים להיות לא יותר מ -0.3 אחוז מעכבי חמצון. נקודות השופכה שלהם לא יכולות להיות גבוהות מ -40 מעלות פרנהייט, והן לא יכולות להיות בעלות נקודות אנייל הנמוכות מ 76 מעלות צלזיוס. נקודת ההבזק המינימלית, או הטמפרטורה בה נוזל יכול להתאדות לצורה דליקה, היא 294.99 מעלות פרנהייט. עליו להיות בעל חוזק דיאלקטרי של לפחות 29.9 קילו -VA.
תקני שמן מינרלי מסוג I
שמן מסוג I דומה במדדים רבים כמו שמן מסוג II. ההבדל הגדול ביותר הוא בתוכן מעכב החמצון. שמן מסוג I לא יכול להכיל יותר מ- 0.08 אחוז מהחומר המעכב, ואילו שמנים מסוג II יכולים להכיל עד 0.3 אחוזים. לנפט מסוג I יכול להיות עד 0.3 אחוז בוצה לפי מסה ואילו לשמן מסוג II יכול להיות רק עד 0.2 אחוז.