תוֹכֶן
חומרים קלים נושאים רעידות צליל טוב יותר מחפצים צפופים וכבדים. אלסטיות חומרית או "קפיציות" חשובות גם להעברת קול: פחות חומרים אלסטיים כמו קצף קשיח ונייר נוטים יותר לספוג צליל מאשר לשאת אותו. החומרים הטובים ביותר לשאת גלי קול כוללים מעט מתכות כמו אלומיניום, וחומרים קשים כמו יהלום.
פורמולה של מהירות הצליל
הנוסחה למהירות הצליל במאפיינים שונים חשובה מכדי להבין מדוע מאפיינים מסוימים נושאים צליל טוב יותר. המהירות של גל קול שווה לשורש הריבועי של המאפיין האלסטי המחולק בצפיפות העצם. במילים אחרות, ככל שאובייקט פחות צפוף הוא נע צליל מהיר יותר וככל שהוא אלסטי יותר כך צליל מהיר יותר נע. לכן אובייקט יוביל צליל לאט יותר אם הוא לא אלסטי במיוחד וצפוף מאוד.
צליל באלומיניום
הסאונד נוסע באחד התעריפים המהירים ביותר דרך אלומיניום, בגובה 6,320 מטר לשנייה. הסיבה לכך היא שהאלומיניום אינו צפוף במיוחד - כלומר, יש לו מעט מסת בנפח נתון - והוא אלסטי במיוחד ומסוגל לשנות צורה בקלות. שימו לב כי אלסטיות של חומרים נוטה לנוע יותר מצפיפותה ולכן נחשבת חשובה יותר להבנת מהירות הצליל דרך החומר הנתון.
צליל בנחושת
המהירות הבאה-המהירה ביותר לקול היא נחושת 4,600 מטר לשנייה. בעזרת האלסטיות שלו ובכך היכולת לרטוט במקום בקלות, הצליל עובר במהירות. עם זאת, הוא הרבה יותר צפוף מאלומיניום, מה שמסביר מדוע הוא כמעט שני שליש איטי יותר מאלומיניום.
לא מוצקים
הצליל עובר הרבה יותר איטי למרות הגז והנוזלים מכיוון שהמולקולות בכל אחת מהן אינן נוקשות כמו אלה במוצק, ומורידות משמעותית את האלסטיות של כל חומר. בטמפרטורת ולחץ רגילה של החדר, מהירות הקול היא 343 מטר לשנייה, או איטית בערך פי 20 מאשר באלומיניום. מדידה אחת שתשפיע על המהירות היא הטמפרטורה - ככל שמשהו חם יותר, הצליל מהיר יותר נע דרכו מכיוון שהוא מגביר את המהירות של המולקולות. לדוגמה, הקול מהיר יותר ב- 12 מטר בשנייה ב- 40 מעלות צלזיוס מאשר ב- 20 מעלות צלזיוס.