תוֹכֶן
חוקרים שרוצים לקבוע את התפלגות נכסים מסוימים על שטח גיאוגרפי מתמודדים בדרך כלל עם מגבלות דגימה. לדוגמה, חברת כרייה שרוצה לדעת את אחוז התוכן של עפרות במכרה לא יכולה לבדוק כל סנטימטר באזור המכרות כדי לקבוע את תוכנו. במקום זאת, החברה עשויה להשתמש בדגימה מרחבית כדי לבדוק דגימות ייצוגיות בכל שלמות המכרה כדי לאמוד את הערך הכולל של המכרה.
יסודות דגימה
בדגימה מרחבית נלקחות מספר דגימות כדי לקבוע את תוכנו של אזור גיאוגרפי גדול יותר. כל נקודת מדגם מכילה מידע על משתנה העניין באותו מיקום מרחבי. ההתפלגות הכוללת והתדירות של משתני העניין מחושבים לאחר מכן לכל השטח על בסיס התדר וההתפלגות של היסודות ברחבי האזור שנדגם במרחב.
התמונה הגדולה
דגימה מרחבית היא קריטית לקביעת תוכנם של שטחים גדולים. לימוד התכולה הכוללת של מסת אדמה גדולה הוא בדרך כלל יקר מאין כמותו. דגימה מרחבית מאפשרת להסיק על התוכן במקום על ידי לימוד פחות מאחוז מהשטח הגיאוגרפי. לאחר איסוף הנתונים, הסטטיסטיקאים יכולים להשתמש בשיטות כמו רגרסיה ליניארית כדי להחיש את ההרכב הכללי של האזור הגאוגרפי מהמידע הכלול בדגימות הבודדות.
הטיות פוטנציאליות
אם תכני חלל הלימוד משתנים בנקודות שונות במרחב, האזור נקרא הטרוגני. חללים הטרוגניים מאוד יכולים להיות קשים למחקר באמצעות דגימה מרחבית; אם מדגם מרחבי מחמיץ חלק מהשטח השונה משאר האזור, מסקנות שהוסקו על השלם מהליך הדגימה לא יהיו מדויקות. חשוב להימנע מדגימה של הטיה מדגימה על בסיס נוחות, כמו למשל כי חלקים מאזור הם קלים יותר או זולים יותר לגישה.
יישומי מחקר
חוקרים יכולים ליישם טכניקות דגימה מרחבית כדי ללמוד מגוון רחב של סוגיות. לדוגמה, חוקרי הערבה משתמשים בדגימה מרחבית כדי לקבוע את תכולת החי והצומח של הערבות השלמות על ידי דגימת מיקומים ייצוגיים מסוימים. שיטות אלה יכולות לשמש גם לחקר נוכחותם של מינים פולשים או בסכנת הכחדה בפארקים לאומיים ובאזורי חיות בר אחרים. שימושים ארגוניים וסוציולוגיים לדגימה מרחבית כוללים קביעת הדעות הפוליטיות או העדפת המוצר על פני תחומי שיווק שונים.