תוֹכֶן
מתגים מגנטיים פותחו לראשונה בשנות השלושים של המאה העשרים, דומים לממסרים, וסוגרים מגע חשמלי בנוכחות שדה מגנטי. שלא כמו ממסרים, מתגים מגנטיים אטומים בזכוכית. היתרונות של מתגים מגנטיים על פני ממסרים מסורתיים כוללים התנגדות נמוכה יותר למגע, מהירות מיתוג מהירה וחיים ארוכים יותר. מכיוון שהם אטומים, מתגים מגנטיים מבטלים סכנות נוצצות בסביבות דליקים או נפיצים.
תיאור
המתג מורכב מקפסולת זכוכית מוארכת בערך סנטימטר ואורך כמה מילימטרים בקוטר. שני חוטים או יותר עוברים דרך קצוות הכמוסות. בפנים, מגעי מתכת דקים ונוקשים יושבים שבריר של מילימטר זה מזה, חופפים זה את זה. קפסולת הזכוכית אטומה הרמטית, ומונעת קורוזיה על מגעי המתכת. מתגים מגנטיים פשוטים כוללים זוג אנשי קשר; למורכבים יותר יש כמה קבוצות אנשי קשר בתוך מעטפת הזכוכית.
פעולה
אחד המגעים בקפסולת הזכוכית עשוי מחומר מגנטי; השני לא מגנטי. שדה מגנטי סמוך משני אלקטרומגנט או מגנט קבוע מושך מגע אחד כנגד השני וסוגר את המתג. כשאתה מסיר את השדה המגנטי, פעולת הקפיץ במגעי המתכת הנוקשים פותחת את החיבור. מכיוון שלמגעים הדקים יש מסה נמוכה, הם יכולים לפעול מהר פי עשרה מממסרים רגילים עם דירוגים דומים.
קיבולת
מכיוון שלמתגים מגנטיים יש קשרים קטנים הממוקמים קרוב זה לזה, הם אינם יכולים להתמודד עם זרמים גדולים. נשיאת זרמים של יותר ממעט אמפר דורשת חיבור חזק יותר מתכת-מתכת, כמו למשל ממסרים סטנדרטיים. ישנם מתגים מגנטיים שיכולים להתמודד עם יותר מ -10,000 וולט, אם כי רובם פועלים במתחים נמוכים בהרבה.
קרבה מגנטית
כוח המשיכה שמפעיל מגנט עוקב אחר חוק הקוביה ההפוכה: הכפלת המרחק למגנט מצמצמת את כוחו לשמינית מהכמות הקודמת. המשמעות היא שמתג מגנטי רגיש לתנועתו של מגנט סמוך. למשל, על אזעקת פורץ יש מגנט קבוע קטן המותקן לדלת והמתג המגנטי מותקן לצדו על מסגרת הדלת; פתיחת הדלת מפעילה את המתג מייד.