תוֹכֶן
ציטומטריה זרימה היא שיטה לחקר תאים וכרומוזומים. ניתן לנתח אלפי חלקיקים מיקרוסקופיים אלה בכל שנייה. זה נעשה בעזרת מכשיר איתור בזמן שהתאים מוחזקים בנוזל. הטכניקה משמשת מסיבות רבות, כמו לימוד ואבחון סרטן הדם. ישנן חלופות לשיטה זו, וזו הסיבה ששווה להסתכל על היתרונות והחסרונות של ציטומטריה זרימה.
יתרון: ניתוח תת-אוכלוסיות
אם משתמשים בציטומטריה זרימה כדי לחקור אוכלוסיות הטרוגניות של תאים, היא תנתח את תת-האוכלוסיות בעוד מספר דקות. לא רק שהוא מהיר בהרבה מאופציות אחרות, גם הנתונים שהוא מייצר מפורטות. הניתוח כולל את אחוז התאים האדומים בהשוואה לתאים ירוקים ויכול להמשיך עוד יותר על ידי מתן מידע על תאים ירוקים בהירים ועמומים-ירוקים.
יתרון: מוצא דברים שאין תחליפים
השימוש בציטומטריה של זרימה כדי להסתכל על אוכלוסיות תאים אחידים יתרון להבליט תמיד כל אי אחידות. זה גם מסיר כל פסולת או תאים מתים כאשר אתה מספק את הנתונים הסופיים. רמת דיוק זו מנצחת את רמת התחרות.
חסרון: בדרך כלל לא נחוץ
מקובל בבחינת אוכלוסיית תאים אחידה שהנתונים הרצויים יהיו צפיפות הקולטן הממוצעת. ציטומטריה זרימה יכולה להתמודד עם משימה זו בקלות, אך היא יקרה יותר מחלופות כמו בדיקת רדיואימונו ומבחן האנזים הקשור באנזים. הבעיה היא שהחלופות הללו יכולות לבצע את העבודה באותה מהירות ויכולות אפילו לייצר דגימות נוספות ביום. ציטומטריה זרימה מעניקה לך את הצפיפות הממוצעת, אך גם את כמות המידע המדהימה שאינך זקוק לתפקיד כזה.
החיסרון: איטי מדי
מיון ציטומטריה זרימה מדויק מאוד ומטהר אוכלוסיות משנה קטנות או מורכבות. אבל אפילו סדרן במהירות גבוהה הוא לפעמים לא מספיק מהיר כדי להשיג את התוצאות הרצויות. לדוגמה, לעתים קרובות מושלים זוג תאים מכיוון שהמיין אינו יכול להבחין ביניהם בזמן. סדרן במהירות גבוהה יכול להניב עד 106 תאים לשעה כאשר הוא מתמודד עם תת-אוכלוסייה המהווה 20 אחוז מכלל האוכלוסייה. שיעור זה נמוך מדי לניסויים רבים.