תוֹכֶן
עיבוי גורם לעננים בשמיים, לגשם שיורד והערפל הנוצר על משקפיך כשאתה יוצא מבניין קריר ביום לח. כחלק ממעגל המים, העיבוי ממלא תפקיד חשוב בקיום החיים על כדור הארץ. עיבוי מתרחש כאשר מתקיימים תנאים מסוימים.
תהליך העיבוי
עיבוי הוא המונח לשינוי מצב מים מאדים לנוזל. התהליך דורש נוכחות של אדי מים באטמוספרה, טמפרטורת ירידה ונוכחות של חפץ אחר להתאדות אדי מים.
אוויר עולה
אדי מים המתלים באוויר עולה גורם לעיבוי. קרני השמש עוברות באטמוספרה וגורמות לטמפרטורת הקרקע לעלות. אוויר מעל פני האדמה מתחמם כשהחום קורן מכדור הארץ ומתחיל לעלות. מים מאדים מתערבבים עם האטמוספרה ועולים עם האוויר המחומם. עם עליית האוויר המחומם הוא מתרחק מחום הקרקע ומתחיל להתקרר. חלקיקי המים מאבדים חום ומאטים. ברגע שהם מתקררים מספיק, חלקיקי המים משתנים מאדים למצב נוזלי. שינוי מצב זה הגופני מכונה עיבוי.
משטחים קרירים
אוויר רווי מים גורם לעיבוי כשהוא בא במגע עם משטח קריר יותר. חלקיקי האדים הנרגשים נתקלים במשטח הקריר ומאבדים אנרגיה, ומשנים מצבים מגז לנוזל. טיפות מים על כוסות שתיה ושמשות רוח מעורפלות הן תוצאה של התעבות אדי מים מכיוון שעמדו בדרישות הטמפרטורה להתעבות.
טמפרטורה יורדת
ככל שהשמש שוקעת, פחות קרינת שמש מגיעה לקרקע, וגורמת לטמפרטורת הקרקע לרדת. האטמוספרה מעל פני האדמה מאבדת חום בגלל טמפרטורת האדמה הקרירה יותר. עם ירידת לחץ אטמוספרי, חלקיקי המים באוויר מאטים. כאשר טמפרטורת האוויר מתקררת לנקודת הטל, האוויר כבר לא יכול להחזיק את כל הלחות שלו. מים מתעבים ויוצרים טל.
גרעיני עיבוי
נוכחות אדי מים וריאציות טמפרטורה מביאות לעיבוי, אך יש לעמוד בדרישה אחת נוספת להתעבות באטמוספירה. גרעיני עיבוי חייבים להיות קיימים בכדי להיווצר טיפות מים. גרעיני עיבוי נדרשים להשבתה באטמוספרה לצורך היווצרות ענן. חלקיקים מיקרוסקופיים של מלח ואבק, מיקרובים וחלקיקי עשן פועלים כגרעיני עיבוי. מים מתקררים ונצמדים לחלקיקים התלויים, ומורידים את מתח השטח בטיפות המים ומאפשרים טיפות להשתלב.